כאבים כרוניים בפות ובנרתיק (וסטיבוליטיס)

אבחון הבעיות כולל בדיקה פיסיקלית ממוקדת על ידי רופא שעבר השתלמות בכירורגיה אגנית משקמת ונטילת דגימות היסטולוגיות במידת הצורך.

קיימות אפשרויות טיפוליות שמרניות (דהיינו לא-ניתוחיות), המאפשרות להתגבר על הבעיה במרבית המקרים. רק במיעוט המקרים יש צורך בהתערבות ניתוחית.

הטיפול השמרני כולל המנעות ממגע עם חמרים שעשויים לגרום לתגובה אלרגית (כגון סבונים מבושמים, תחתוניות מבושמות), מעבר לתחתונים מכותנה במקום מחמרים סינתטיים. בנוסף מציעים לעבור לדיאטה דלת אוקסלאטים, וכן להשתמש במשחות מקומיות (בעיקר משחות נוגדות-דלקת).

במקרים בהם מאובחנת התכווצות-יתר של שרירי רצפת האגן, ניתן להשתמש בטכניקות פיסיותרפיות של הרפיה, ולעיתים אף בגירוי חשמלי (אלקטרוסטימולציה). במקרים שכל זה לא עזר ניתן לבצע הזרקות מקומיות של חמרים נוגדי דלקת וחמרי אילחוש מקומי.

כאשר הטיפול השמרני אינו מביא לשיפור ניתן לבצע כריתה כירורגית של האזורים הנגועים בגישה נרתיקית (פרינאופלסטיה/וסטיבולקטומיה) פעולה בה שיעורי ההצלחה גבוהים.

כאבים כרוניים בפתח הנרתיק עשויים לנבוע מסינדרום הנקרא – וסטיבוליטיס (vestibulitis) או וולוודיניה, הנובע מתהליך דלקתי כרוני בפות וב בפתח הנרתיק. כאבים כרוניים עשויים להופיע גם לאחר לידה, בעיקר לאחר קרעים חמורים באזור.

ייתכנו גם תהליכים ניווניים ואפילו גידוליים בפות העשויים להתבטא באי-נוחות/גרד כרוניים בעיקר בגיל המבוגר.

הגורמים לוסטיבוליטיס/וולוודיניה אינם ידועים. ההשערה הרווחת היא שמדובר בתהליך דלקתי כרוני שתחילתו בזיהום או זיהומים מקומיים (על ידי וירוסים או פטריות) והמשכו בתהליך עצמוני של הגוף שכבר אינו תלוי בנוכחותו המתמדת של התהליך הזיהומי.

יש הסבורים גם שמדובר בתגובה אלרגית מקומית לתכשירים שונים (חמרי בישום, סבונים, וכד´), או למרכיבים שונים במזון (למשל: אוקסלאטים). בכאבים המופיעים לאחר לידה מדובר קרוב לודאי ברקמת צלקת רגישה או פגיעה עצבית הגורמים לכאבים או רגישות כרונית.

כאבים בפתח הפות ו/או בנרתיק בעת קיום יחסים ו/או ללא קשר לקיום יחסים.